מוגנות מפגיעה והטרדה
הרצאה לנשים ובנות: "לי זה לא יקרה, איך להימנע ולהתגונן מפגיעה והטרדה"
קורס לאימהות לילדים בגילאי 5-10:
"איך להגן על ילדים ולמנוע פגיעה והטרדה".
גם את מוטרדת וחרדה מפגיעה והטרדה, לאחר שכל יום שומעים בחדשות על מקרים נוספים אחד יותר מזעזע מקודמו?
גם את חושבת : לי זה לא יקרה, כמו שחשבו כל אלה שנפגעו?
גם את לא יודעת איך לדבר עם הילדים על הנושא, בגלל המבוכה, האי נעימות, החשש מלהפחיד אותם, הקושי לדבר על נושאים לא צנועים?
גם לך זה קרה כילדה, כנערה שהוטרדת או נפגעת, אבל אף אחד לא דיבר אתך קודם ולא הכין אותך לסיטואציה כזו?
גם את לא סיפרת את זה מעולם, כי לא ידעת למי, ואיך, והתביישת. אולי גם הרגשת אשמה?
פגיעה והטרדה זה הפחד הכי גדול שלנו. הנזק שנגרם מפגיעה כזו הוא קשה ביותר ולעיתים בלתי הפיך. אנחנו רוצים להיות רגועים גם כשהיקרים לנו לא לידינו, ואנחנו רוצים לתת להם ביטחון שאנחנו איתם, ואם יש להם בעיה הם יכולים לפנות אלינו. אנחנו גם צריכים ללמוד איך להגיב אם מישהו מספר לנו על פגיעה כזו, ואיך לתת לו תמיכה ועזרה.
שמי זהבה, נעים מאד. אני מטפלת רגשית, מנחת הורים ובעלת תואר ראשון בחינוך ועבודה סוציאלית. יש לי ניסיון של למעלה מ-20 שנה בטיפול רגשי לנשים, בנות, זוגות. הרצאות וסדנאות. אני מומחית בתחום של חיי אישות, וכן מניעה וטיפול בפגיעות מיניות בעיקר במגזר החרדי.
במסגרת עבודתי נתקלתי במקרים רבים של נשים בנות וילדים שנפגעו. גם אני אישית חוויתי כמה הטרדות וניסיונות פגיעה במהלך חיי. אני יודעת שזה קורה כל הזמן, וזה קורה לכל אחת, ועלול לקרות בכל מקום!
לשם כך התגייסתי לתת מענה ולעשות כל מאמץ אפשרי לעזור למנוע את התופעה!
סיפור אישי:
זה קרה לי באוטובוס. ישבתי במושב, והרגשתי שיש משהו שמפריע לי לשבת. זו הייתה נסיעה בינעירונית של כמה שעות, ומדי פעם הסתובבתי באי נוחות לראות מה הדבר שיש שם שמפריע לי. ולא ראיתי דבר. הנסיעה נמשכה, ולא הצלחתי להבין, מה פה קורה. ואז, בהחלטה של רגע, שלחתי את ידי בבת אחת אחורה, ולתדהמתי הרבה תפסתי את ידו של הגבר שישב בספסל מאחורי. הוא השחיל את ידו ברווח שבין המושב למשענת ופשוט הציק לי כל הדרך! כל פעם שהסתובבתי, הוא משך את ידו, ולא יכולתי לראותו!
מה אני אמורה לעשות עכשיו?
צעקתי עליו, ביקשתי ממישהו להתחלף איתי במקום הישיבה, והרגשתי שאני ממש רוצה להתלונן עליו במשטרה! הרי אם לא אתלונן, הוא ימשיך לעשות זאת שוב ושוב. אבל אני בנסיעה בינעירונית, ואו-טו-טו האוטובוס עוצר והאנשים יורדים. אינני יודעת את זהותו. מה עושים?
חזרתי הביתה. התחלתי לברר באינטרנט, מדוע לא מחוקקים חוק שהיה עוזר לי לקבל את פרטיו ולהגיש נגדו תלונה. ומה מסתבר? שיש חוק כזה! רק אני לא ידעתי. אף אחד לא אמר לי. ובכלל לא מדברים על זה!
כמטפלת רגשית ועו"ס פרטית נתקלתי פעמים רבות בטיפול בסיפורי נשים ובנות שנקלעו לסיטואציות של הטרדה ופגיעה, אבל אף אחד לא דיבר איתן על זה, הן לא העזו לפנות לעזרה וגם לא ידעו למי לפנות, ואז הבעיה החריפה והתגברה עם הזמן.
במצב של היום, כשאנחנו שומעים סיפורי פגיעה והטרדה בלי סוף, וכולנו יודעים שזה רק קצה הקרחון, הגיע הזמן לשים לזה סוף! עלינו להיות בטוחים שעשינו כל שביכולתנו למנוע את התופעה של פגיעה והטרדה, להיזהר לא להיכנס למצבי סכנה, להיות ערניים, ולדבר עם הילדים, הבנות והנשים כדי שידעו איך להגיב, מה לעשות אם חלילה קורה להם משהו כזה.
הרצאה לנשים ובנות:
"לי זה לא יקרה, איך להימנע ולהתגונן מפגיעה והטרדה"
כשאת משתתפת בהרצאה את מפתחת מודעות למצבי סיכון, יוצאת מ"התמימות", יודעת להיות ערנית למצבי הסכנה, יודעת איך להגיב לפי חומרת העניין, נמנעת ממצב "קפיאה" הקורה בהרבה מן המקרים, נהיית ערנית לגבי פגיעה המתרחשת במרחב הציבורי לעצמך וגם לאחרים, יודעת להגיב נכון, יודעת לשים גבולות, להחליט מהם הגבולות המתאימים לך, ו"לסמן" אותם בבירור, לך ולאחרים.
יש לך כתובת לפנות אליה במקרה שעברת פגיעה, או שאת רוצה לשוחח ולשאול שאלות בנושא.
להזמנת הרצאות, וכדי לדעת מתי והיכן ההרצאה הקרובה, השאירי פרטים עכשיו
קורס לאימהות לילדים בגילאי 5-10:
"איך להגן על ילדים ולמנוע פגיעה והטרדה".
בקורס הזה את מקבלת ביטחון בהורות שלך, לומדת אסרטיביות, עוברת תהליך אישי כאימא לדבר על הנושא, יודעת להתגבר על החסמים שלך כאם בנושא, מקבלת כלים לעבוד עם הילד וללמד אותו ולהכין אותו לאפשרות שיוטרד.
את מקבלת ביטחון שהילד שלך מוגן. גם כשהילד לא איתך, את רוצה להיות רגועה.
את עוברת תהליך שבו תוכלי לדבר עם הילד בשפתו על הנושא, לקבל כלים אפקטיביים להגנה על הילד.
שאלות חשובות:
היום מדברים על הילדים במסגרות הלימוד על הבעיה. למה גם אני צריכה לדבר איתם? הרי הם כבר יודעים?
חשוב מאד שאת כאמא תדברי בעצמך עם ילדיך. אני מבינה שזה מביך, ולכך תקבלי מענה בקורס איך לעשות את זה ולהתגבר על המבוכה.
אם את לא תדברי איתם ישירות, המסקנה שלהם תהיה שא"א לדבר איתך על הנושא הזה, ואז, לא יהיה להם למי לפנות כדי לשאול, להתייעץ, ולשתף אם חלילה משהו קרה.
הקורס הזה יקר לי.
מי ומה יקר לך, הקורס או הילד? חס וחלילה אם הוא ייפגע, כמה תהיי מוכנה לשלם כדי להחזיר את הגלגל אחורה?
האם הקורס הזה נותן לי ביטחון מלא שילדי לא ייפגעו?
הקורס הזה מכין את הילד מכמה היבטים: איך לא להיכנס למצב סכנה, איך להגיב אם זה קורה, ומה לעשות אם זה קרה. ההכנה הזו בוודאי תוריד את האחוזים והסיכון שהילד ייפגע. הבטחה מלאה אמנם לא קימת, אבל אנחנו נדע שעשינו השתדלות מקסימלית למנוע את הפגיעה.
אולי זה יפחיד את הילד? למה לקלקל את התמימות שלו? לא נעים לי לדבר עם הילדים על הנושא הזה.
הקורס נותן לך כלים לדבר איתו דרך משחקים וסיפורים באופן שעונה על הבעיות הללו.
תופעת ההכחשה וה"לי זה לא יקרה" היא חלק ממנגנון ההגנה שאנחנו משתמשים בו כדי לא לחשוב על האפשרות האיומה שאסון כזה עלול לקרות. הבעיה היא שטמינת הראש בחול היא לא המענה הנכון...